החברה לקידום הנכה בישראל בע"מ ואח' נ' סופר ואח'

פסק דין

א.לפניי תביעתה של החברה לקידום הנכה בישראל בע"מ (להלן: "החברה") נגד מר דויד סופר (להלן: "מר סופר"), בעילות של הפרת הסכם, גזל, רשלנות ועשיית עושר ולא במשפט, ותביעה שכנגד שעניינה ניהול מו"מ בחוסר תום לב, הפרת הסכם והשבה, אשר הגיש מר סופר נגד החברה ונגד מנהליה ובעלי מניותיה, מר יוחאי דוק ומר פסח חנוך זקס (להלן: "בעלי המניות").

ב.החברה טוענת כי מר סופר הפר הסכם שכירות בין הצדדים וללא כל הודעה מראש ביטל אותו, לא הגיב לפניותיה והתראותיה של החברה בעניין ביטול ההסכם וגרם נזקים כספיים שונים שאותם עליו לשלם לה (בקיזוז הסכום שהתקבל ממנו).

ג.מר סופר טוען מצדו כי מעולם לא נכרת בין הצדדים הסכם שכירות, ובשל כך ממילא לא הופר ולא בוטל על-ידו.

לטענת מר סופר, ביטולו של הסכם השכירות, ככל שייקבע כי נכרת כזה, נעשה על-ידי החברה, שלא כדין, ועצם ביטולו מהווה הפרתו על-ידה.

מר סופר טוען כי יש להשיב לו את מלוא הסכומים ששילם לחברה ולא קיבל תמורה בעדם.

ד.הצדדים הגישו כתבי טענות ותצהירי עדות ראשית, גם של העדים מטעמם והעידו העדים הבאים:

מטעם החברה ובעלי המניות: בעלי המניות (ה"ה דוק וזקס), עובדת החברה (הגב' לינט רופא), ומי ששימשה יחצנית החברה (הגב' דנה לוי-אלגרוד).

מטעם מר סופר: מר סופר בעצמו.

ה.העדים נחקרו על תצהיריהם בדיון ההוכחות שהתקיים ביום 6.5.2013, ולאחר מכן סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בכתב.

ו.מעיון בחומר הראיות המונח בתיק עולים הדברים הבאים:

החברה שכרה, החל מיום 1.5.2010 ולמשך שנה (לטענתה עם אופציה לתקופה נוספת), מתחם ייעודי בקניון רב מד בקריית מוצקין (להלן: "המתחם").

ז.החברה התעתדה להשכיר את החנויות במתחם, בשכירות משנה, לבעלי עסקים ונותני שירותים לנכים, ולקיים עמם שיתוף פעולה עסקי אשר יניב לה רווח נוסף (מעבר לדמי השכירות) כתוצאה מהפניית לקוחות לבעלי העסקים במתחם.

ח.הצדדים ניהלו מו"מ לשכירת חנות במתחם, שתשמש למר סופר משרד בעיסוקו כסוכן ביטוח (להלן: "הנכס").

במסגרת זו העבירה החברה למר סופר טיוטת הסכם לשיתוף פעולה עסקי, אך היא לא נחתמה.

בין הצדדים גם לא נערך הסכם שכירות בכתב, ותנאיו סוכמו בעל-פה.

"... סוכם מחיר, 2700 ₪ בחודש, סוכם תקופת הסכם, סוכם עלות שיפוץ ואופן שיפוץ, כאמור גם מר דויד סופר בחר את (ה)מיקום של החנות ועמד על הכנת כניסה נפרדת לחנות שהוא שוכר, הוזמן שלט עם שמו של סופר, ניתן למר סופר מפתח לנכס, סופר שילם תמורה שהינה חלק על שכירות וחלק על עלויות השיפוץ השונות..." (ס' 16 לתצהירי בעלי המניות).

ט.בעת דיון ההוכחות שהתקיים בתיק, טענו נציגי החברה כי מר סופר סירב לחתום על הסכם ואמר להם: "מילה שלי זה ברזל" (ר' למשל עדות מר זקס בעמ' 11 לפרוטוקול), בעוד שלגרסת מר סופר, הוא התנה את הסכמתו לחתימה על הסכם השכירות עם החברה וכל סוג של שיתוף פעולה עמה, בהסדרת מערכת היחסים העסקית שלו עם חברת ת.מ.ן בע"מ (להלן: "תמן" או "חברת תמן"), אשר נטלה חלק במיזם המשותף שהקימה החברה ואשר עמה היו לו ניגודי אינטרסים (ס' 9 לתצהירו של מר סופר ובעמ' 75 לפרוטוקול).

י.מהראיות שבפניי עולה כי בין הצדדים נכרת הסכם שכירות אשר תנאיו היו מוסכמים, אך הסכם זה היה מותנה בתנאי מתלה והוא: הסדרת שיתוף פעולה בין מר סופר ובין חברת תמן, העוסקת בהתקנות ברכבי נכים, כאשר מר סופר הינו סוכן הביטוח האמור למכור, בין השאר, פוליסות ביטוח לרכבים.

יא.העדויות מטעם החברה מוכיחות כי נציגיה היו מודעים ליחסים הבעייתיים של מר סופר עם תמן, נושא זה עלה במהלך המו״מ בין הצדדים, והוכח כי מר סופר ביקש להסתייע בבעלי המניות, שלהם היה קשר עסקי עם תמן, לצורך תיאום פגישה עם תמן ו״הפשרת״ היחסים עמה.